התראה

על ידי מי

החרטומים

ישראל

בקשת פרעה

חיזוק הלב

באיזה שטח

דרגות של עבדות

עיקרי אמונה

 

 

בא

בקר

יאור

שלח

למען תדע

מקורות

 


ר'  יהודה בהגדה

מלבים:ד י"ד

מלבים:ד כ"ו

ספורנו: ח י"ב

אברבנל ואלשיך: ד' מז'

רמבן:י"ג ט"ז

מלבים:ד י"ד

אלשיך

ספורנו: ח י"ב

ר' הירש בראשית ט"ו שמות י"ב ח' כלי יקר:שמות ו' ו'

רמבן:י"ג ט"ז מלבים:ד י"ד

 

 

 

דם

שמות  ז י"ד-כ"ה

לך אל פרעה

בבקר

על שפת היאר

שלח את עמי ויעבדוני

כי אני ה'

אהרן

ויעשו כן חרטומי מצרים

 

 

ויחזק לב פרעה

 

 

 

במים ובארץ

גרות

 

 

 

מציאות ה'

 

"ה'"

צפרדע

   ז' כ"ו- ח' י"א

בא אל פרעה

 

 

שלח את עמי ויעבדוני

 

אהרן

ויעשו כן החרטומים

 

העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים

והכבד את לבו

עבדות

כנים

     ח' י"ב-ט"ו

 

 

 

 

 

אהרן

ויעשו כן החרטומים ולא יכלו

 

 

ויחזק לב פרעה

ענוי

ערוב

     ח' ט"ז-כ"ח

והתייצב לפני פרעה

השכם בבקר

הנה יצא המימה

שלח את עמי ויעבדוני

כי אני ה' בקרב הארץ

ה'

 

והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עמד עליה

לכו זבחו לאלוקיכם בארץ

ויכבד פרעה את לבו

 

 

 

 

בבעלי חיים

גרות

 

 

 

 

השגחת ה'

 

"ה' אלקינו"

דבר

       ט' א'-ד'

בא אל פרעה

 

 

שלח את עמי ויעבדוני

 

ה'

 

וממקנה בני ישראל לא מת אחד

 

ויכבד לב פרעה

עבדות

שחין

       ט' ח'-י"ב

 

 

 

 

 

ה'

משה

אהרן

ולא יכלו החרטומים לעמד לפני משה...כי היה השחין בחרטומים

 

 

ויחזק ה' את לב פרעה

ענוי

ברד

     ט' י"ג-ל"ב

והתייצב לפני פרעה

השכם בבקר

 

שלח את עמי ויעבדוני

כי אני ה' בכל הארץ

משה

 

רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד

חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים העתירו אל ה'

ויכבד לבו ויחזק לב פרעה

 

 

 

 

 

 

באויר

 

 

 

גרות

 

 

 

 

 

 

יכולת ה'

 

"ה' אחד"

ארבה

        י' א'-כ'

בא אל פרעה

 

 

שלח את עמי ויעבדוני

 

משה

 

 

חטאתי לה' אלקיכם ולכם... שא נא חטאתי אךהפעם....ויסר מעלי רק את-המות הזה

ויחזק ה' את לב פרעה

עבדות

חשך

      י' כ"א-כ"ט

 

 

 

 

 

משה

 

ולכל בני ישראל היה אור במושבתם

לכו עבדו את ה'

ויחזק ה' את לב פרעה

ענוי

מכת בכורות

יא' א'-י'

יב' כט'-לג'

 

בחצות הלילה

אני יוצא בתוך מצרים

 

אשר יפלה ד' בין המצרים ובין ישראל

ה'

 

ופסחתי עליכם

קומו צאו מתוך עמי –ולכו עבדו את ה' אלוקיכם

ויחזק ה' את לב פרעה

 

מיתה

ישראל בכור ה'

"שמע ישראל"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בס"ד

עשר מכות

 

מאת הרב ברוך הורוויץ

 

א. עשר מכות עומדות בין עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ועשרת הדברות שבהן נתגלה ד' לעם ישראל.

   עשרה במספר הוא סמל אחדות מתוך ריבוי. המלה עֶשׂר מקושרת עם עֹשר שהוא מצב שיש לאדם כל מה שהוא צריך ולכן יש לו אחדות מתוך ריבוי הצרכים. לכן "איזהו עשיר השמח בחלקו", ויש קשר בין אושר ועושר, כמו שיעקוב אבינו אמר: "יש לי כל".

   מעשה בראשית מגלה ריבוי תופעות וכולן מאוחדות ע"י כוח אלוקי-"בעשרה מאמרות נברא העולם."

   התורה כוללת ריבוי מצוות, וכולן מאוחדות ע"י ד' ומאחדות את החיים, ומביאות שלום ואחדות לחברה, ואחדות לכל כוחות היחיד. עשרת הדברות כוללות כל התורה-"כתר"(תרי"ג + 7 מצוות בני נח) ורב סעדיה גאון מונה התרי"ג מצוות תחת הכותרת של עשרה הדברות.

   כדי שמצרים ומשפחות האדמה יכירו בד' ובבחירת ישראל כעמו וכדי שעם ישראל יגיע למדרגת קבלת התורה-בעשרת הדברות-גילה ד' להם השגחתו ויכולתו ובחירת עמו בעשר מכות.

   ד' הכה את מצרים בשתי ידיו כביכול-ביד חזקה ובזרוע נטויה-וכל מכה מהווה אצבע אלוקים לרמוז להם לעשות תשובה. עשר פעמים כתוב בפרשה של המכות "וידעתם כי אני ד'" או מלים מקבילות.

   רעה ומצרים הם כעין בן סורר ומורה שאיננו שומע לקול אביו שבשמים שמצווה שבנו בכורו ישראל כדין בכור צריך להקדיש את עצמו לזבוח ולעבוד לד', ובמקום זה הוא רודה בו בפרך. לכן ויסרו אותו, שמתרין אותו בפני שלשה ומלקין אותו מכת מרדות עד שישמע (סנהדרין פ"ח) או עד שתצא נפשו.

 

ב. בעשר מכות אנו מוצאים שכל אחד קשה מהקודם וזהו ההסבר של החלוקות 3+3+3 ו-5+5 עד שמגיעות לסוף מעשה במחשבה תחילה "שלח את בני ועבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכרך" (ד' כ"ג).

   החלוקה 3+3+3 הנזכרת ע"י ר' יהודה שהיה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באה"ב(הגדה של פסח) מתבררת היטב ברשימה המצורפת בזה: הראשון בכל סדרה מתחילה עם התראה בזריזות "לך התייצב בבקר על היאור" המכוונת נגד היאור אלוה מצרים, ותכלית המכות לדעת את ד'. השנייה: "בא אל פרעה" והתראה  מכוונת להתפרסם בעם, והשלישית בלי התראה.

   כנראה יש קשר בין עשיית האותות ע"י אהרן לא יכלו אפי' לעמוד (מלבים).

 

   כשהגיעו החרטומים ומצריים להכרת א' בכנים, התחיל ה' להזכיר הבדלת עם ישראל שהוא תחת השגחתו  המיוחדת עד השיא של מכות בכורות.

    הבקשות של פרעה למשה מתחזקות מ"לכו זבחו לאלקיכם"-עד-"עבדו את ה'" עד מכת בכורות "עבדו את ד' אלוקיכם"-ד' הוא אלוקים-שזו יסוד האמונה.

   החלוקה של גרות עבדות וענוי מחבררת היטיב בפירושו של הרב ר' ש.ר. הירש שכל אחד מהשלש הוא יותר קשה לסבול; והנבואה "כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם" כבר נתנה לאברהם. (בראשית טו', שמות, א' יח': ג' ז':ז'-י"א:) וכלי יקר (שמות ו' ו').

   המפרשים על ז, ז' (מדרש רבה, רש"י, אבן עזרה, רמב"ן, אברבנל, ספורנו) מסבירים שמכיון שפרעה הכביד את לבו פעם אחר פעם בחמש הראשונות חזק ד' את לבו או כעונש או כדי שיסבול שאר המכות או כדי שישלח את עם ישראל מרצונו החפשי. זהו הסבר לחלוקה 5+5 שמופיע ג"כ בזה ש-5- ראשונות באו מהארץ ו-5- האחרונות מן השמים. אלא שבמכת ברד כתוב "ויכבד לבו" וזה צריך הסבר.

   ענין מיוחד יש בברד שהיא המכה השביעית הנקראת "את כל מגפותי" שהוא היה כנראה אפשרות של מכה סופית –בלי להגיע לאבדן מצרים, והיו יכולים להציל את עצמם כמו שעשו היראים את דבר ד'. ופרעה הגיע באמת לודוי, לכן לא חזק ד' את לבו, ובכל זאת כשהסיר את המכה "ויוסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו" (ט' ל"ד).

   שאר עניני החלוקה הזאת מתבארים ברמב"ן, רשב"ם, עקידת יצחק, אלשיך, אברבנל, מלבי"ם ור' ש.ר. הירש בפירושם על עשר מכות.